​

כתיבה, ציור, ריקוד, שירה, מוסיקה, קריאה, דיבור - בעצם הדרך לא באמת משנה כל עוד יש מקום לביטוי עצמי. גם צחוק ובכי אגב נכללים בקטגוריה הנ"ל.

​

העיקרון הוא זרימה של אנרגיה, שמן הסתם נאגרת בזמנים "מאתגרים" ואם אנחנו לא מאפשרים לה לצאת מתוכנו, היא נבנית בתוכנו ועלולה להתפוצץ כמו הר געש בלי שליטה. אנרגיה כלואה היא גם קרקע פוריה לחולי. מחלות אוטואימוניות מאוד אוהבות סטרס ואנרגיה דלילה. ביטוי עצמי לרוב מלהיב אותנו, גורם לנו סיפוק ויצירתיות שמן הסתם גורם לדם שלנו לזרום מהר יותר.

​

שעות וימים רבים שפתאום מתפנים מהמולת החיים עצמם, מאפשרת המון זמן לעשות ככל העולה על הדעת. לטעמי זה היה התזמון המדוגם להגשים את כל החלומות הקטנים הללו שתמיד אמרתי שאתפנה אליהם "כשיהיה לי זמן"...

ציור מבחינתי שווה ערך למדיטציה ומאפשר לי להתמודד עם סוגיה רגשית של ביקורתיות עצמית מוגברת.