רבות נשאלתי ונשאלת על הדרך בה בחרתי, ונדמה לי שכל אדם או אשה שהחלימו מסרטן, הופכים להיות סוג של מורה דרך, או מוקד עליה לרגל. כאילו שבעצם הקרבה למי שהצליחו להחלים, ירפא גם אותםן.

המון צמא לידע הזה פגשתי ופוגשת על בסיס יומי, אבל אני לא חושבת שיש דרך אחת. להיפך! אני חושבת שעל כך אחד ואחת לרקוח את הדרך שהכי מתאימה לו/לה, כי כמו שאין טיפול אחד שמצליח על כולםן כך גם אין דרך אחת לריפוי הכלל. אחרת כבר מזמן היו ממציאים אבקת קסמים המונית.

את הדרך שלי בחרתי אחרי בחינת דרכים רבות אחרות שלא התאימו, כי אני היא אני ולא מישהי אחרת.

אני מאמינה גדולה בהקשבה לגוף ולנפש. שם הטיפול האמיתי מתבצע.

אני לא מאמינה שסרטן מגיע אך ורק בגלל כשל פיזי כי אם מכלול של כשלים.

 

הפעולה הראשונה למציאת נתיב היא הקשבה והתבוננות, ולא - אין שום צורך להיות אדם רוחני על מנת להצליח לעשות את זה.

​

משתפת את המסע שלי באהבה ושמחה

בברכת בריאות לכל

שירי