​

פעילות גופנית ממריצה את הדם, מאזנת את מרכזי האנרגיה שקיימים בגוף שלנו, מעוררת מצב רוח ובעיקרון מפיחה חיים.

אני לא באמת חושבת שיש הבדל בסוג של הפעילות שנבחר, כל אחד ואחת מאיתנו ומה שהכי מתחבר לנו.

~ יוגה אני מתרגלת כבר שנים, ניסיתי כמה וכמה זרמים של תרגול והכי התחברתי לזרם שנקרא "שיבננדה", אבל בעיקרון כל הזרמים זהים ובשינויים מינוריים. לדעתי יותר חשוב החיבור עם מי שמעביר/ה את התרגול.

~ הליכות - גם כשזה היה לגן הציבורי הקרוב לביתי, לשבת על ספסל ולהתמזג עם האוויר הצח, הירוק, הציפורים והחיים שמחוץ לארבעת הקירות שלי.

כשיכולתי (מבחינה פיזית) ללכת מרחקים גדולים יותר התעקשתי גם שם.

בקצב שהגוף שלי מסוגל להתמודד, עם מקל הליכה או בלעדיו, עם תמיכה וליווי או לבדי. העיקר ללכת. להניע את הגוף. להכניס בו אנרגיה.

 

~ חקרתי גם טאי צ'י ואף צ'י קונג, רק שלא מצאתי בקרבת מקום אז ויתרתי, אבל זה מאוד מומלץ בגלל המיקוד בנשימות שמכניסות חמצן לגוף והאספקט הרוחני שבתרגול.