זו המומחיות שלי! בהן צדק!!!
במיוחד בהיבט התעסוקתי/מקצועי זה בא לידי ביטוי
ותסמכו על קארמה שתמיד הביאה אותי למקומות בהם היה צריך לעשות שינוי מהיסוד. יענו לפרק קודם את מה שקיים, אחרי שכבר הכנת תכנית מתאר ליום שאחרי... אה ואאה
אפשר לומר שהיתי חביבת ההנהלה וקצת פחות של העובדים.
מילת המפתח היא - יעול.
השיטה - ניצול משאבים קיימים.
הדרך - נהלי עבודה.
בשביל לעשות את כל הנ"ל יש להכנס למוד של חוקרת
ללמוד תהליכים ברמה של פירוק לגורמים
מה כל תהליך דורש על כל ההיבטים
וכל עסק מתנהל אחרת
ולכל עסק יש בעלים ומנהלים אחרים.
הדבר היחידי שמקשר כאן בין כל הקצוות, זה שככל שהעסק שלך מתנהל ביעילות כך אתה חוסך כסף
ואני לא מכירה הרבה בעלי עסקים ואו מנהלים שלא אוהבים כסף
או לדעת שבאותו טווח של זמן הם עשו יותר כסף.
אין לי רקע פיננסי או כלכלי בשיט!
יש לי הגיון והוא בד"כ פשוט.
אני יכולה להגיע למקום שמתנהל באטרף ולהבין מה הגורם לאטרף הזה ומה יש לעשות על מנת למנוע אותו
ואני יכולה לעשות את זה מהתבוננות בלבד.
יש לי נסיון עצום של שנים בתחומים שונים ומגוונים
ואם אני יכולה להצביע על משהו שאני מודה עליו בהקשר שלי
זה יהיה ללא ספק על הסקרנות שלי. בזכותה צברתי את הנסיון הזה.
אני כמו הילדה הסקרנית שמגיעה למקום חדש וחייבת לחקור אותו
ככה הגעתי לאיזו חנות כלי כתיבה על תקן "פקידה" ולקראת באג 2000 מיחשבתי את כל העסק עד לעיפרון והנעץ האחרון, וזה היה מה שאיפשר לבעלים להתרחב ולהקים רשת מאוחר יותר. את הבסיס והלוגיקה של קיטלוג עצי מוצר אני יצרתי....
בהמשך קיבלתי אחריות על מחלקת גנים ובתיי ספר, תערוכות ואירועי מכירה.... ולמדתי לתמחר. לתת ערך כספי לכל מוצר. הרבה לפני שמדביקים עליו תוית.
ליצור יש מאין זה בדיוק מה שנדרש מאיתנו בזמנים האחרונים
פתאום נעצר לנו הכל ואין לנו שליטה על כלום
אנחנו נדרשים להסתגל לדברים שמעולם לא הטרדנו את המחשבה בהם
המציאות יכולה להשתנות מרגע לרגע
וזה שעלול להביא אותנו למצב של חוסר אונים ותסכול. (זו הקרקע הכי פוריה להפריה של מחלות אגב)
כמה זמן אפשר לשבת ולהתלונן על המצב ולדעת שהעתיד לא ברור והקרקע לא בטוחה?
מה אם למשל ננסה לחשוב על כל הדברים שאנחנו כן יכולים לעשות?
הרי זמן יש לנו בשפע נכון?
מה שאנחנו בוחרים לעשות בזמן הזה
הוא זה שיקבע איך יראה היום שאחרי...
