קדמו להחלטה להתחיל בתיעוד כמה ימים בהם כבר התחלתי את התהליך
אחרי שיחה עם ללי אהובתי שציינה כי בכל בוקר היא יוצאת לגינה וקוראת "אהיה אשר אהיה - למי אני יכולה לעזור היום"? והדברים שלה הזכירו לי את הקעקוע שיש לי על יד ימין, שם חקקתי את האותיות א' א' א' - אהיה אשר אהיה. זה היה לפני חמש שנים, בערך חודשיים לפני שאובחנתי עם סרטן ובמקביל לתספורת המשוגעת שהענקתי לעצמי ותמיד רציתי/חלמתי... אחרי שנתיים בהם ניסיתי להאריך שיער וגיליתי שהוא הפך אפרו ברבות השנים שהעדפתי קרחת, החלטתי שזה לא עסק ואני חוזרת ל"אני העצמי" שלי. מצאתי ספרית שיכלה לקבל אותי מהרגע לעכשיו והסכימה להשתגע ביחד איתי!
הושארה צמה כמו שתמיד חלמתי
הושאר פוני שובב
וזהו! הכל הלך!!!
ואני הייתי הכי מאושרת בעולם באותו יום!
"קנאת סופרים תרבה חכמה" נכון?
כי החל מאותו יום התחלתי גם אני וזה היה מרגש ומעצים, כי בכל יום היתה הקריאה המיוחדת שלה.
היה אפילו יום שקראתי לאמהותיי מהעבר להקיף אותי ולהעצים בחכמתן כולל הסבתות והאמהות מהתנ"ך, ובאותו היום הרגשתי אותן סביבי. אשכרה! החל מאותו יום, בכל תרגול יוגה בשלב הנשימות, זכרתי את מילותיה של חברתי שדייקה עבורי את הביטוי "ציר הכוח" אותו עלינו לחזק ולהעצים, ואכן את הנשימות הללו הקדשתי והרגשתי פיזית - בציר הכוח שלי.
אתמול בלילה, את ההגיגים של לפני השינה, הקלטתי
שם ציינתי בפני שעלי לפתוח גם פורום לנושא הזה - זו התובנה שעלתה לי ממש דקות לפני שהעיניים נעצמות.
אם הסביבה רואה בי "מורה" או מלווה, וכל מה שאני עושה זה לתעד את מה שאני עצמי עושה, אולי זו הדרך.... מה אני כבר יודעת?
היי ככה חזרתי להפרות את המקדש הזה שבנינתי לעצמי לפני 3 שנים בערך והוא ישב מיותם מעלה אבק עד שאזכר שיש לי פלטפורמה!!! אני רק לא משתמשת בה....
השלב הבא היה לרשום לי תזכורות ביומן! וגם אותו ביצעתי לפני שנעצמו לי העיניים
אם בהתבוננות פנימית עסקינן, והפנימי שלי הודיע שהגיע הזמן מזמן להיפטר מהרגלים ודפוסים שכבר לא משרתים אותי, שינוי ומעבר בין מיימדים זה בול הזמן! כי כל הזמן אני עושה שינויים בחיים שלי, רק שלרוב זה פחות במודע.
בצילמונים: הקעקוע שלי - חודשיים בערך לפני שאובחנתי. הפרפר זה ציור שלי!!!
עם ללי אהובת נפשי בפינת השראה מוקפות בעוצמה של הטבע.
מרגש , מעצים ומלמד 🙏