11.10.16 "לחיות כדי לספר על כך"

הפוסט הראשון שכתבתי בבלוג שניהלתי בתחילת המחקר וסדרת הבדיקות. מוזמנות ומוזמנים להכנס לקישור בתחתית הדף

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היא שלחה אותי לכתוב, לא לפני ששלחה אותי למר גוגל לחפש על גרסיה מארקס והספר "לחיות כדי לספר על כך" שהוא כתב על מחלת הסרטן שלו. תמיד היה לה הכשרון להציב לפני מראה, לאחוז בידי בזמן שאני מביטה בה וסוקרת את המציאות. כאילו היא אומרת לי "אני כאן עד שאת מתחילה לעכל, אחר כך את לבדך ממשיכה ואני כאן לכל מקרה של צורך". טוב שלפחות את השם היא עזרה לי לבחור, כי היא לא הסבירה איך להתחיל בכלל...

בדרך כלל אנשים רק שומעים את המילה סרטן והגוף שלהם נדרך למצב כוננות ספיגת מוות. תוך כדי שאתה מדבר איתם, הדמיון שלהם מלביש אותך חלוק חולים, מחבר אותך לעשרות מכשירים, מוריד קילוגרמים ממשקלך, משקיע עיניך, צובע אותך אפור עכבר מעבדה חולה שרץ על גלגל עד שנשמתך פורחת ממך. ומוות זה לא משהו שנעים לדמיין אותו. בעיקר לא כשאתה מכיר את המועמד הנגוע. לכי עכשיו תספרי להם שמעולם לא חשתי חיות כמו מרגע שגיליתי את אותה גולה היכן שלא אמורה היתה להיות. ועוד איך גיליתי זה בכלל סיפור קורע!!! מצחוק... טוב לא ממש צחוק, אבל זה היה אירוני ללא ספק. זה היה הלם מוחלט. אבל בגלל שכמה דקות לפניכן האדרנלין עוד זרם לי בגוף כמו רכבת אל החופש, לקח לי קצת זמן להחזיר נשימה ולהתעשת. רק אחרי שנעמדתי מול המראה ושבתי לבחון את הגילוי, חיברתי את הסיטואציה ואמרתי לה "שלום חמודה אני מאוד מקווה שאת לא מי שאני חושדת שאת, אבל אם כן דעי שזה ביג נו נו והתזמון שלך פשוט מסריח." אח"כ פשוט צחקתי את נשמתי בי. אחרי שעה שבתי לחדר האמבטיה ובדקתי שוב.... שעה לאחר מכן נכנסתי לאתר של מכבי והזמנתי תור לרופאה שלי. ~~~~~~ יש שסתם מכנים אותה "ה"מחלה / "ה"מחלה הנוראה לא עלינו חמסה טפו מלח מים שום בצל. כאילו שברגע שמישהו ישא אותה בקול זה כמו חילול הקודש ותכלס היא באמת מלכת כל המחלות. אולי כי אף רופא עדיין לא הצליח להבין איך היא בוחרת את הגוף בו היא בוחרת להתנחל ולהתרבות. לא ברמה הקונבנציונלית בכל אופן. אפילו את התיאוריה שמדובר במחלה תורשתית הצליחו לנפץ. אני למשל חלוצה אצלי במשפחה, שזה כבוד גדול שבוודאי שייזכר לדורי דורות אחרי. ~~~~~ אבל איך מתחילים לדבר עליה? או לכתוב? למי לספר? ומתי? לחשוף בדף הפייסבוק שלי? כאילו... מתקשרת אלי חברת ילדות שלא ראיתי מלא זמן. אולי שנתיים אפילו. וכהרגלינו בקודש משתפות בדברים הכי מהותיים תחילה ואח"כ בא השקט הזה וה.... "נו ומה חוץ"? אני: אה את שומעת? התגלה לי גידול סרטני היא: אה????? אני: מה לא קלטת? על מה לחזור? היא: מה סרטן עכשיו? אני: יש לך תזמון יותר טוב? אני יכולה לנסות להגיש ערעור... היא: נו שירי ברצינות... אני: שיא הרצינות היא: מה לך ולסרטן בדיוק? אני: מה לסרטן ולכל אחד אחר לצורך העניין? היא: תכלס.... אני: נו... אז לפחות בזה אני בדיוק כמו כולם ~צוחקת~ היא: מה...... היוגה המדיטציות התזונה.... אני: .... היא: אוי..... שירי..... אני: *אזעקת אזהרה*סשן רחמים בדרך* טוב אני חייבת להתפנות למשהו

~ וזה עוד לפני שהגענו לשלב החיפושים והטיפולים והחוקים והתקנות, והחברות הנעלמות, ואיך לספר לילדים, ואיך זה להיות חד הורית בכל הסרט הזה, והדרך לרשיון הקנאביס, תהליך הלימוד, ההתכנסות פנימה, התודעה המתרחבת, החוויות הרליגיוזיות, ואיך מתמודדים עם טונות של מידע שזורם אליך מכל כיוון, או חוות דעת של רופאים וחברים של חברים שמכירים איזה חבר שחלה ויש לו מידע לגבי תרכיז יוסף וכתונת הפסים שאפשר למצוא באינטרנט....

אז אולי אני קצת קופצת מנושא לנושא מידי פעם. זה בין היתר כי דיי מלא לי לאחרונה והכל קשור להכל ואני אמורה לנצח על כל זה, רק שבמקום חליפה מהודרת זה יבוא עם מחטים וצינורות והמון רעל...

אוי אלוהימה איפה שלא תהיי אדירה שמך ומלכותך שמרי עלי שאצליח לסנן את הרעל הפיזי מזה של הנפש אני הרי יודעת יותר מידי בכדי לא לחשוש כלל אני יודעת אילו חומרים יוחדרו לגופי אני מודעת לסיכונים כמו גם לתופעות הלוואי ומה שאני הכי יודעת זה מה שעומד מאחורי כל זה! אני יודעת מי שולט בתעשיה הזו ששמה מחלת הסרטן. אני יודעת שסרטן זו מחלה לעשירים. כי אם אחת כמוני שבאה מעולם הרוח והקיימות ואמא אדמה וכל מה שמחבר ביננו בעולם הזה, מוכנה לעבור טיפול קונבנציונלי בידיעה שהולכים להרעיל לי את הגוף – וואלה זה אומר דרשני. חכו לפרק "ביטוח לאומי", הולך להיות פה דיסקו.

כבר שתים בלילה ועבר עלי יום מתיש הפרק הזה הראשון, אני מבקשת להקדיש לאשה יקרה לי מפז. היא זו שגילתה לי מי אני. והיא זו שפרצה את הסכר של שתיקתי רבת השנים. טוני ליס יקרה של ליבי, תודה שזכיתי בך.

https://www.facebook.com/%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91-%D7%9B%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-327372674289673/

קוקטייל רעל במחלקה האונקולוגית